פסק-דין בתיק ת"פ 18427-09-10

1.         ביום 23.1.11 הודה הנאשם, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום - הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [להלן: "חוק העונשין"] וניסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 + 25 לחוק העונשין.

המדובר באירוע שהתרחש ביום 22.1.09, על רקע מעורבות בתו של הנאשם בתאונה בה נהגה ברכבו. בעקבות התאונה, הגיעו לזירה כוחות משטרה, ותוך כדי הטיפול באירוע, ביקש הנאשם משוטר התנועה אשר היה במקום לרשום כי הוא (הנאשם) זה שנהג ברכב, אך השוטר סירב. בהמשך אותו יום, הנאשם שלח הודעה לחברת הביטוח בה טען כי הוא זה שנהג ברכב, וכי התאונה התרחשה בגלל חיה שקפצה לכביש. ביום 27.1.09, במשרדי אגף התנועה, דיווח הנאשם כי הוא זה שנהג ברכב וכי התאונה התרחשה לאחר שהחליק עם הרכב. מצויין עוד בכתב-האישום,כי במעשים אלו ניסה לקבל במרמה פיצוי מחברת הביטוח בשווי של כ - 48000 ש"ח.

2.         במסגרת ההסדר נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם הרשעה, כשב"כ תביעות הצהירה כי עמדת המדינה היא להרשעה, מאסר על תנאי, קנס ושל"צ, והסנגור יוכל לטעון לאי הרשעתו של הנאשם בדין. ייאמר כבר כי בתסקיר מיום 4.9.11 אכן הומלץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, לצד הטלת ענישה חינוכית וקונקרטית של של"צ בהיקף 140 שעות.

3.         ב"כ המאשימה פירטה את נסיבות העבירות, וביקשה לשכנע בדבר חומרתן, כשהמדובר באירוע נמשך, אשר החל עם הבקשה לשוטר לרישום כוזב, המשיך בדיווח שקרי לחברת הביטוח וכלה בשקר במשרדי אגף התנועה. על כן, אין לקבל את דבריו בפני שירות המבחן, כי מעשיו בוצעו על רקע לחץ ובהלה, שכן יכול היה בכמה שלבים לחזור בו מדבריו. על כן, למרות שהמדובר בנאשם הנעדר עבר פלילי, אין זה המקרה המתאים לאשר אי-הרשעת הנאשם. הוסיפה, כי יש מקום להרתיע אנשים מלבצע עבירות מסוג זה, בעיקר על רקע הקושי לברר את הנסיבות לאשורן. לכן, עותרת היא להרשיע את הנאשם, ולהשית עליו מאסר על תנאי, קנס ושל"צ בהיקף גדול יותר מזה שהומלץ על-ידי שירות המבחן.

4.         הסניגור ביקש להבהיר, כי הנאשם חזר בו מדבריו, והגיש הודעה לחברת הביטוח (נ/1) שם אישר כי בתו נהגה ברכב ואין לו כל דרישה מחברת הביטוח. עוד ביקש לשכנע מרישומי שוטר התנועה שהיה במקום (נ/2, נ/3), כי כבר מתחילת הדרך ברור היה שבתו של הנאשם היא זו שנהגה, ובקשתו של הנאשם עלתה כשהיה שרוי בסערת רגשות. טען, כי נסיבות התאונה, הלחץ והדאגה לבתו, הן אלו שהביאו את הנאשם לבקש מהשוטר לרשום שהוא זה שנהג ברכב, כי פעל מתוך תגובה היסטרית וילדותית - ולא מתוך כוונה להונות את חברת הביטוח. הוסיף, כי לנאשם נגרם נזק כספי כבד עקב אבדן הרכב, אותו הוא משלם מכיסו. בהתייחסו לתסקיר שירות המבחן ציין, כי מדובר בנאשם, שהינו רופא במקצועו העוזר לאנשים, זו הפעם היחידה בה נכשל במעשיו ועל כן, המקרה דנן נופל בגדר החריג המאפשר שלא להרשיע את הנאשם, כאשר הרשעה תפגע בעתידו המקצועי באופן ממשי. לכן, בנסיבות המיוחדות של המקרה, עותר הוא לאי הרשעתו של הנאשם, ומסכים להטלת של"צ בהיקף גדול מזה שהמליץ עליו שירות המבחן. כמו-כן, מציע בנוסף להרים תרומה. הסניגור הגיש פסיקה לתמיכה בטיעוניו.

5.         בדברו לבית המשפט הביע הנאשם חרטה כנה על מעשיו, והסביר אותם על רקע סערת רגשות ולחץ בהם היה נתון עקב מעורבות בתו בתאונה. הוסיף והדגיש, כי בהמשך חזר בו מדבריו, כפי שהדבר עולה מהמסמכים שהוגשו.

6.         התסקיר שהוגש לעיוני מפרט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. אכן, מדובר בנאשם נורמטיבי, שהינו רופא באחת מקופות החולים, שזוהי לו הסתבכותו היחידה בפלילים, אשר לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן כי פעל מתוך בהלה ולחץ וביקש להגן על ביתו, ובהמשך - השקר הסתבך. עוד טען, כי לא התכוון להונות את חברת הביטוח, וכי הוא ספג את הנזק הכספי שנגרם לו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם חש ייסורים וכעס על עצמו מאז האירוע, כי הבין שפעל באופן שגוי וכי ההליך המשפטי עצמו היווה עבור הנאשם גורם הרתעתי. על כן, גם בכדי לא לפגוע בהמשך עבודתו בתחום הרפואה, בה עוסק בכל חייו, ממליץ שירות המבחן להימנע מהרשעה ולהטיל של"צ בהיקף של 140 שעות.

7.         אכן, מקום בו הוכחה אשמתו של נאשם, יש להורות ככלל על הרשעתו בדין. הכלל הוא שהאינטרס הציבורי גובר על פני אינטרס הנאשם, והימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים ועל-פי כללים שהותוו בפסיקת בית-המשפט העליון (ראו, למשל: ע"פ 2083/96, כתב נגד מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997) [להלן: הלכת כתב]; ר"ע 432/85, רומנו נגד מדינת ישראל, תקדין-עליון 85(3) 737 (1995).

            כללים אלו מסמיכים את בית-המשפט לעשות שימוש בסמכות זו רק באותם מקרים יוצאי דופן, בהם שוכנע, שמדובר בכישלון חד-פעמי של הנאשם שאיננו מאפיין אותו בדרך כלל, בנסיבות בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה, וכאשר הנסיבות הן כאלה שאין זה ראוי להטביע באותו נאשם כתם של פליליות שעלול לגרום לו נזק רב בעתיד, נזק שאיננו שקול כנגד הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מאי-הרשעת הנאשם.

8.         שוכנעתי, כי כזה הוא המקרה שבפניי. אמנם, על-פני הדברים המדובר ברצף של מעשים חמורים, המחייבים הוקעה ממשית. עם זאת, בחינה מעמיקה יותר של הנסיבות מעלה, כי אין המדובר בהתנהגות עבריינית המחייבת העברת מסר ברור של הרשעה אלא בהתנהגות היסטרית ואימפולסיבית, של הורה המגונן על בתו, של שקר שהלך והסתבך - כשבסופו של יום הנאשם הודה במעשיו בפני הרשויות המתאימות ונשא בכל הנזק הכספי הנובע ממעשי בתו.

9.         לכך, יש להוסיף את נתוניו של הנאשם עצמו, אשר מחזקים את המסקנה, כי עניינו של הנאשם אכן נופל בגדר החריגים המאפשרים סטייה ממדיניות הענישה המתבקשת. המדובר באדם מתפקד ונורמטיבי, אשר עובד כרופא שנים רבות, שלקח אחריות מלאה על מעשיו, מבין כי פעל באופן שגוי, וניכר כי המדובר בהתנהלות חריגה לנוף חייו הרגיל. בנסיבות אלו ניתן לקבוע, כי המסר הנדרש הועבר לו באמצעות קיום ההליך עצמו, והרשעה עלולה לפגוע בו מעבר לצורך ותגרום לפגיעה בלתי מידתית לעתידו המקצועי כרופא בקופת חולים.

10.        אשר על כן, אני נמנעת מלהרשיע את הנאשם, וקובעת כי ביצע את העבירות המיוחסות לו - הפרעת שוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [להלן: "חוק העונשין"] וניסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 + 25 לחוק העונשין.

11.        מכלול הנתונים אשר תואר לעיל, הוא אשר מאפשר, בנוסף, להסתפק בהטלת ענישה חינוכית קונקרטית בדמות של"צ. עם זאת, צדקו ב"כ הצדדים כשציינו שניהם, כי ראוי יהיה להטיל היקף נרחב יותר של של"צ כדי ליתן ביטוי מוחשי לצורך לכפר על ההתנהלות הפלילית של הנאשם כלפי מספר רשויות.

12.        לאור האמור לעיל, אני מטילה על הנאשם:

שירות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות, על פי התכנית שגובשה ע"י שירות המבחן, כאשר המדובר בביצוע העבודות בפנימיית טירת הילד בנתניה, בתפקיד רופא וכן בתפקיד חונכות והדרכה. ראוי לציין כי המדובר בתרומה ממשית לקטינים בסיכון תוך ניצול נכון של מקצועיותו של הנאשם.

הנאשם ישלים את ביצוע            העבודות בתוך שנה מהיום. שירות המבחן רשאי לשנות את תכנית השל"צ על פי הבנתו, אם יתעורר צורך בכך.

            הוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתוכנית השל"צ, ניתן יהיה להחזירו לביהמ"ש, להרשיעו   ולהוסיף על עונשו.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ו' תשרי תשע"ב, 4 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: